נשימה - מפוח החיים. 

נשימה היא אחת הכלים בה משתמש גופנו להכניס לתוכו אויר, טיפול נשימתי הוא הטיפול הראשוני שניתן לאדם פגוע, רק לאחר שמובטחת נשימה סדירה עוברים לטפל במערכות אחרות).
לנשימה שותפים כל איברי הגוף, לקיחת חמצן הוא צורך כל כך חזק שהריאות לבדן אינן יכולות לעמוד בכך.
התייחסות אל הנשימה ועמדיתה במקום החשוב ביותר בחיינו, נטוע מזה אלפי שנים.
יוגה בנויה על נשימה - תמיכה לתנועה במאמץ בעזרת נשימה.- נשימה מודעת, נשימה מודעת מחזקת את הסדר המתאים והנכון לגוף, לתת ולאחר מכן לבקש.
לחמצן הנכנס לגוף תפקידים רבים בין החשובים ביניהם; הרפיית שרירים,
שריר מתוח לוחץ על צינורות ומקשה על זרימה רגועה.
לחמצן יכולת זירוז תהליך הרפיית השרירים הבלתי רצוניים שנמתחו לצורך הגנה ואת אלו שנמתחו וחוסמים זרימה אנרגתית, עצבית, מזון ודם לאיברים ומקשים על הנעת הפסולת.
הנשימה המודעת מחזקת את הזכות לבקש מהגוף להרפות שרירים,
נשימה עוזרת בהרפיית שרירים שמונעים זרימה חופשית של החיים שלנו.

על הקשר חמצן והרפיית שרירים; (אנטומיה) - שריר בנוי מתאי שריר, השריר נמתח בהיכנס סידן לתא השריר, הרפית שריר מתרחשת כאשר נכנס לתא השריר A.T.P. המנטרל את הסידן .A.T.P. (אדנוזין טרי פוספט). איננו חומר פיזי ולא חומר כימי, הוא חומר אנרגטי, הוא האנרגיה המצויה בגופנו, לאדם מת אין א.ת.פ. יד מכווצת אי אפשר להרפות, שימו לב למוניטור המוצב ליד אדם גוסס, קו ישר על המסך מסמן את מותו. אנרגיה זו נמצאת בגוף בכמות מוגבלת, לצורך הקיום בלבד, לא תמיד יש לגוף מספיק אנרגיה להרפות שריר.
(הסבר נוסף תוכל למצוא במאמר "להיות בזרימה").
בשיחה אחרת דיברנו על הקשר בין כאב פיזי למתח רגשי ועל הטכניקה של הגוף למתוח שרירים לצורך הגנה, הגנה מול מכות פיזיות הזהה לטכניקת ההגנה מול מכות נפשיות.
ההבדל בין שניהם שאנו יודעים איכן פוגעת המכה הפיזית ומתקשים להבין את פיקחות הבחירה של הגוף בהגנתו על איבר פיזי כלשהו לאחר מכה רגשית. מכאן הכאבים הבלתי מובנים לאחר מתח רגשי.
א.ת.פ, נוצר מהאוגניזים שבגוף, השמש קשורה בהיווצרותו, הזרז המהיר ביותר להעצמתו הוא חמצן.
הנשמה לאחר טראומה עוזרת לגוף לשחרר שרירים שננעלו לצורך הגנה,
מבקשים מיולדת לקחת נשימות בזמן לידה, לעזור לגוף בהרפית שרירים הנמתחים בשל לחץ רגשי ופיזי רב.
מכאן שאחד התפקידים החשובים של החמצן לעזור לגוף בתהליך הזרימה, כל תנועה בגוף ולו הקטנה ביותר, נוצרת מתהליך של מתח (סידן), הרפיה (א.ת.פ.).
אם נמלא את הגוף בחמצן לפני אירוע מרגש, או לפני פגישה שתסעיר אותנו. נוכל להתערב בתהליך הזרימה וההרפיה.

איך נושמים לגוף; ראשית יש לראות בגוף שותף וחבר ומכאן נתינת הנשימה, היא כפי שהגוף היה רוצה אותה.
כמה מילים על תהליך הנשימה ;
תהליך הנשימה הוא הכנסת אויר, ספיחת חמצן למערכת הדם ופינוי חד תחמוצת הפחמן, שהוא שארית השריפה שנעשתה בתוכנו, לפינוי חשיבות עליונה במערכת תקינה.
האוויר הנכנס לתוכנו פועל על עיקרון של השוואת לחצים, ככל שנרחיב את נפח הריאות, יכנס יותר אויר לריאות, את הריאות עוטף קרום המחובר אל איברים סמוכים ועם הרחבת ופתיחת החזה נמשך קרום הריאות ומגדיל את נפחן, דחיפת הסרעפת כלפי מטה ומשיכת הבטן לפנים, הרחבת היקף חזה, כתפיים מגדילה את נפח הריאות.

הרחבת נפח הריאות בצורה מודעת יוצרת תנאים חשובים לגופנו;
1. עיסוי בעזרת סרעפת הנעה למטה אל איברים פנימיים; כיבה, מעיים וכד'
2. הפעלת איברים שבדרך כלל אינם בתנועה, סרעפת, שרירי הבטן, חזה, כתפיים.
3. נשימה מודעת מביאה אותנו להתייחסות אל עצמנו, המחויבת לשיתוף המחשבות בנתינה.
4. גם עתה אנו מכניסים לתוכנו אוויר, אך רק כדי למלא את הצרכים הקיומיים.
5. אדם שאוהב את עצמו יחפש מים נקיים ואויר נקי. אדם שאוהב את עצמו; יצור אווירה מתאימה, יעצום עיניים, יעשה את הנשימה מתאימה לגוף, ייקח נשימה מלאה, ירפה חגורות לוחצת, ישאף וינשוף דרך האף.
אויר שאיננו נקי מאלץ את הגוף להשקיע יותר אנרגיה באיתור החמצן,

נשימה מלאה מהי?
- היא נשימה איטית (ספירה לשמונה, או לשש).
- המתחילה בנשיפה עמוקה לניקוי שאריות בחלל הריאות.
- משיכת סרעפת כלפי מטה.
- משיכת הבטן לפנים.
- הרחבת חזה וכתפיים.
- השהיית האוויר לשתי שניות. (לתת לגוף זמן להשתמש בחמצן שהבאנו).
המלצה לנער את הכתפיים בזמן שהיית האוויר בריאות, פעולה מקבילה לבחישה בזמן בישול או אפיה.
- בנשיפה איטית (גם דרך האף) בהרפיית שרירים ניתן לכל פסולת האוויר לצאת החוצה (לתת יותר זמן לנשיפה).
- שתי נשימות מלאות מספיקות, לא צריך יותר ולחזור לנשימה רגועה ושלוה.

גופנו מודע להישרדות של עצמו, לצורך שמירת מלאי מתאים של אנרגיה לכן הוא לוקח אוויר גם מבלי לשאול אותנו.
בסיומה של פעילות גופנית קשה הגוף מאיץ את תהליך הנשימה, האצה זו איננה פעולה מודעת, פעולה שנעשית ללא התערבותן של המחשבות..
אנרגיה נלקחת מאיברים שאינם חיווניים לפעולה עצמה ואינם משתתפים בצורה ישירה בפעילות, אם נגזול מהם לאורך זמן אנרגיה, נתמוטט.
- לאחר ריצה אנו נושפים ונושמים, הגוף בולם אותנו ומכריח אותנו לקחת אוויר, הגוף דואג למלא את המחסנים שהתרוקנו.
- פיהוק בשעות הערב, הגוף לוקח חמצן מבלי לשאול אותנו. זו טכניקה של הגוף להחזיר לעצמו את מה שאנו לא נותנים לו מספיק.
דוגמאות נוספות של נתינה לגוף ל פ נ י שאנו מבקשים ממנו;
- עמידה על קצה בריכה, במטרה להגיע בצלילה לקצה השני של הבריכה, אם נקפוץ למים נגיע בצלילה מטרים ספורים, על מנת להגיע למטרה שהצבנו בפנינו, עלינו להכניס לתוכנו אויר (חמצן) על מנת להכין בגופנו רזרבה עמה יביא אותנו למטרה.
- אבנר ועוד שבעה מטופלים שהתקשו בדיבור (בגמגום), לקחו נשימה מודעת לפני משפט אותו הם התקשו לבטא, המילים הבאות שיצאו מגרונם זרמו ללא כל הפרעה.
- מרים משקלות נמצא בריכוז רב לפני פעולת ההרמה, נותן לגופו נשימות עמוקות ל פ נ י ההרמה ולאחר המאמץ הגופני האדיר, הוא יורד מהבמה ללא כל קושי.
- הנשימה היא כלי פשוט וזמין, עומד לרשותנו על מנת להכניס לגוף חמצן ולעזור לגוף בזרימה ובאיזון .

מצבך הטבעי הוא רוגע שלווה וזרימה.
נשימה מלאה במצבי מתח וחרדה תעזור לגופך לזרום ויותר מזה הוא לא צריך. המקצוענות הפנטסטית של גופך תעזור לך להיות זורם.
גופך שקיבל ממך חמצן, יכול להיענות לבקשה ולהעביר אנרגיה למקומות שאנו חשים חוסר, למקומות של חולשה וכאבים מתמשכים כעסים דיכאונות וכד'.

כל יצור חי נמצא בזרימה, איננו שונים מכל יצור חי אחר, לנו מספיק סיבות לבנות חסימות המאיטות זרימה. אם אנו רוצים לעזור לעצמנו, עלינו לעלות את רמת האנרגיה בגוף ואין קל מכמה נשימות עמוקות ואיטיות כדי לתת לגוף את מה שהוא כל כך צריך.
כשניתן לו נהיה רשאים לבקש ובראש הבקשות להרפות שרירים ולפרק חסימות ולחזור לזרימה.

אם פעם חיפשת את סם החיים שלך, את זה שעושה אותך זורם, את זה שמניע אותך, את זה שעושה אותך חלק בלתי נפרד מהטבע, הוא נמצא בגופך, הדלק לעוררו חמצן.

נשימה הוא הכלי המהיר ביותר והגדול מכולם. להכניסו פנימה.

הבמה שלך. ע ש ה ז א ת .